תיבת פניות לנשיא
יש לכם הצעה לשיפור, בעיה, רעיון, או כל דבר אחר שאתם חושבים שהנשיא צריך לדעת? הקליקו וכתבו ישירות לנשיא - ניתן לשלוח גם בצורה אנונימית

 

אז אם יש לכם פנייה - הקליקו כאן

שנה טובה, שנה של בריאות והצלחה לקהילת האוניברסיטה!

מוזמנים לצפות בברכות ובסרטונים לכבוד ראש השנה תשפ"א:

ברכות נשיא האוניברסיטה פרופ' רון רובין לשנה החדשה

ברכות סגן נשיא ומנכ"ל מר ברוך מרזן לשנה החדשה

ברכות ויו"ר ארגון הסגל המנהלי גב' ברכה צימרמן לשנה החדשה

כשסיפרנו לעובדים המצטיינים על בחירתם...

טקס עובדים מצטיינים

ברכות עובדים לשנה החדשה בדשא

מופע השקיעה של רמי קלינשטיין

אנו שמחים וגאים לשתף אתכם שאגודת הידידים האסיאתית הראשונה של האוניברסיטה פתחה את שעריה בטאיוואן. מר' סי וואי הואנג (CY Huang) בנקאי טאיוואני מבריק ובולט, ימלא את תפקיד נשיא אגודת הידידים הטאיוואנית. מר הואנג הוא מייסד ונשיא FCC Capital ונשיא ומנהל קבוצת ההון הסינית העולמית, אשר סייע להוציא לפועל את ההסכם האסטרטגי בין האוניברסיטה לאוניברסיטת טונגאי. נשיא האוניברסיטה פרופ' רון רובין אמר, "אנו אסירי תודה על תמיכתך במדינת ישראל ובאוניברסיטה. רוחך החלוצית תאפשר לנו כאוניברסיטה לחזק את הנוכחות שלנו באסיה- אזור שהאוניברסיטה מכבדת ומוקירה".

ברכות לד׳׳ר שרית ברזלי מהמגמה לטכנולוגיות בחינוך, החוג ללמידה, הוראה והדרכה, שערכה ביחד עם קלרק צ'ין מאוניברסיטת ראטגרס בארה"ב  גיליון מיוחד של כתב העת היוקרתי Educational Psychologist בנושא חינוך בעידן של "פוסט-אמת". מטרת הגיליון היא להציע גישות חינוכיות מגוונות להתמודדות עם אתגרי העידן הזה, בדגש על סוגיות מדעיות וסוציו-מדעיות. הגיליון כולל מאמרים שמתמודדים עם בעיות שונות כגון הפצה של מידע כוזב, הכחשה של המדע, "תאי הד", התנגשויות בין גישות אפיסטמולוגיות ועוד. במאמר המבוא, העורכים סוקרים ומנתחים את התגובה החינוכית לבעיות "פוסט-אמת" כפי שהיא משתקפת במאמרי הגיליון ובספרות החינוכית בשנים האחרונות. המאמרים זמינים להורדה חופשית עד ה-25 בספטמבר.

השבוע קיים החוג לניהול משאבי טבע וסביבה בשיתוף מכון המים בטכניון יום עיון מקוון בנושא "טכנולוגיות מידע מתקדמות לניהול מערכות מים וחקלאות". פרופ' אופירה אילון מהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה אמרה: "בעולם שבו הדרישה למים ולמזון תגדל, הן בגלל גודל האוכלוסייה והן בגלל השפעות שינויי האקלים (מחסור במים, גלי חום ועוד) קיימת חשיבות עצומה והזדמנויות עצומות לשלב בינה מלאכותית, ניתוח נתוני עתק, חישה מרחוק, רובוטיקה ועוד כדי לוודא יעילותן של מערכות המים והחקלאות, לחסוך כסף לרשויות המקומיות ולחקלאים, להגדיל יבול ולהפחית, ככל האפשר את השפעתן השלילית על הסביבה". לצפייה ביום העיון כנסו כאן.

דווקא בימים אלה לא שוכחים את האזרחים הוותיקים שלנו. במטרה לסייע למצוקתם של אזרחים ותיקים נחנך בשכונת נווה שאנן בחיפה ספסל מיוחד שמאפשר להפיג את הבדידות של כל מי שזקוק לכך. הספסל, "משמח לשוחח", מזמין את חברי הקהילה לשבת לשיחה – קצרה או ארוכה – עם כל אזרח או אזרחית ותיקה שיתיישבו בצידו האחד של הספסל. פרויקט "משמח לשוחח" הינו שיתוף פעולה של קבוצת סטודנטיות ואזרחיות ותיקות במסגרת קורס "אקטיביזם וזיקנה" בהובלת פרופ' ישראל דורון וד"ר מעיין אגמון של תוכנית הדגל באוניברסיטה ועיריית חיפה, במטרה לשתף את הקהילה המקומית ולעודד את האזרחים הוותיקים לצאת למרחב הציבורי הקרוב לביתם ולאפשר להם לייצר שיח בינאישי חברי ותומך. 

האגף להנדסה, תשתיות וביטחון סיים את פרויקט מעבדת המוזיקה בקומת ה-500 של הבניין ראשי. את הפרויקט הוציא לפועל מנהל הפרויקטים מאיר ארגמן בפיקוח ראש האגף נבי עאמר. המעבדה תעמוד לרשות ד"ר טל חן  רבינוביץ' מביה"ס לטיפול באמצעות אומנויות ותשמש לחקר הפוטנציאל של המוסיקה לשיפור היכולות החברתיות והרגשיות בקרב ילדים.

כמובן שרצינו להעלות כאן את התמונה מתוך ההופעה של רמי קליינשטיין, אבל אנחנו לא אוהבים כפילויות, אז במקום – נסו לנחש על מה מדברים הסטודנטים מהחוג לעבודה סוציאלית...? את התמונה של רמי תוכלו לראות בחשבון האינסטגרם שלנו.

לא יכולנו לדמיין כשהקלטנו את הפרק על חגי תשרי בסדרה "להעריך את התאריך" עם רב הקמפוס ד"ר יוסף שטמלר לפני 5 שנים, ששם הפרק יהיה כל כך מדויק. מאגי משהו... להעריך את התאריך: חודש תשרי - מ"אנטיביוטיקה" ל"וויטמינים" (11:28 דק').

 

מחקר חדש של ד"ר מייקל לזר מהחוג למדעים גיאו-ימיים, פרופ' אסף יסעור לנדאו ממכון רקנאטי ללימודי ים והחוג לציוויליזציות ימיות, פרופ' רות שחק-גרוס ראש החוג לצייויליזציות ימיות ותלמיד המחקר רועי ניקלסברג מהחוג לציוויליזציות ימיות יחד עם צוות חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון מצא, ככל הנראה, את הסיבה לנטישת ולהרס הארמון הכנעני בתל כברי. במחקר שמומן על ידי הקרן הישראלית למדע והנשיונל ג'אוגרפיק, ופורסם בשבוע שעבר בכתב העת היוקרתי PLOSONE הם אומרים כי הסיבה להרס ולנטישה הייתה ככל הנראה רעידת אדמה, מהמוקדמות שתועדו אי פעם באתר ארכיאולוגי. "תהינו במשך כמה שנים מה גרם להרס והנטישה הפתאומיים של הארמון והאתר, לאחר מאות שנים של פריחה. ככל הנראה, רעידת האדמה חצתה את הארמון לשניים – מה שגרם לתושבים של כברי לאבד אמון בשושלת השולטת ולנטישת העיר כולה, שמאז לא יושבה", אמר פרופ' אסף יסעור לנדאו ממכון רקנאטי ללימודי ים.

ממצאי המחקר פורסמו בהרחבה באתר YNET. בנוסף, כתבה על המחקר התפרסמה השבוע באתר  העולמי NATIONAL GEOGRAPHIC.

כפי שסיפרנו לכם, ספר הילדים הראשון בעולם בשפת הסימנים שעוסק בנגיף הקורונה יצא לאור על ידי המעבדה לחקר שפת הסימנים, בראשותה של פרופ' ונדי סנדלר. הספר זכה לחשיפה נרחבת באתר YNET.

 

 

נוכחות תקשורתית בולטות ומרשימה של חוקרות וחוקרי אוניברסיטת חיפה בעקבות טקס חתימת ההסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין:

פרופ' אבי בן צבי מבית הספר למדעי המדינה התראיין ביומן החוץ בכאן רשת ב; פרופ' שאול חורב ראש מרכז חיפה לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית וראש מרכז עזרי למחקרי איראן והמפרץ הפרסי  וד"ר (עו"ד) בני שפנייר עמית מחקר במרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית פרסמו טור דעה בעיתון ישראל היום;

פרופ' אמציה ברעם מהחוג ללימודי המזה"ת והאסלאם התראיין לתכנית מה בוער בגלי צה"ל;  ד"ר נירית אופיר ממרכז עזרי וד"ר רונית מרזן מקתדרת חייקין לגיאו אסטרטגיה התראינו לתכנית סדר יום בכאן רשת ב'.

ד"ר מורן זגה מקתדרת חייקין לגיאו אסטרטגיה התראיינה במשדר מיוחד בגלי צה"ל, ד"ר ערן סגל מהחוג ללימודי המזה"ת והאסלאם התראיין ברדיו ללא הפסקה.

"אם ניכשל במועד ב', ויש סבירות שזה יקרה, על פי הנאמר בתקשורת - אפשר לעבור לאופציה הקיצונית השנייה של אדישות. לא נעשה כלום, נגיע למספר מתים גבוה מאוד, לפרגמנטציה ולהתפוררות חברתית. גם במצב הזה הפגיעה תהיה אנושה ברמה הכלכלית והחברתית. אין פתרון טוב. עברנו את הפתרונות הלוגיים הסבירים. הציבור והפוליטיקאים לא קיבלו אותם, אז עכשיו אנחנו בתקופת ה"עונש" על מעשינו", כתבה פרופ' אורנה בראון-אפל מבית הספר לבריאות הציבור בטור דעה שפורסם בעיתון ישראל היום.

20 שנה עברו מאז מותו של המשורר יהודה עמיחי. פרופ' רפי וייכרט מהחוג לספרות עברית והשוואתית התראיין בנושא לעיתון מעריב ואמר בין היתר כי אפשר לראות את כל שירתו של יהודה עמיחי כתנועת מטוטלת בין שני קצוות. מזה גופות מתים ששבים לפקוד את זיכרונו, ומזה גופם של אוהבים בתשוקותיהם וכמיהותיהם.

בעקבות גל השריפות ההרסני בחוף המערבי בארצות הברית התראיינה ד"ר מיה נגב לעיתון גלובס ואמרה כי "שריפות יער תמיד היו בעולם, אבל התחממות הטמפרטורה, היובש הרב והרוחות העזות - מתגברים בשל שינויי האקלים, והשריפות הולכות וגדלות. אם ב-2020 משתוללות שריפות ענק בלתי נשלטות כאלו במדינות הכי מפותחות, שערוכות באופן הכי טוב למצבי חירום, מה שצפוי לנו ב-2030 הוא הרבה הרבה יותר גרוע".

"תכנית הרמזור מבטאת את ההבנה שיחסי האמון בין הרשות לתושביה והיכולת להמשיך ולתחזק יחסי אמון אלה לצד מוטת השליטה הקצרה של הרשויות מייצרים יכולת אופרטיבית משמעותית לסייע בקטיעת שרשרת ההדבקה ובהגברת ההיענות הציבורית להנחיות", כתב ד"ר רן קוטנר בתוכנית ללימודי שלום וניהול סכסוכים. בטור שפורסם בעיתון כלכליסט.

שאלה שעולה שוב ושוב היא מי אשם בכישלון המאבק בקורונה: הממשלה או הציבור? בכתבה ששודרה באולפן שישי בקשת 12 ניסינו לענות על שאלה זו. פרופ' (אמריטוס) בני בנטל מהחוג לכלכלה אמר בכתבה כי  זיהוי מקור ההדבקה וזיהוי המגעים צריך להתבצע במהירות גדולה מאוד".

בעקבות הסגר הצפוי, תלמידים רבים ילמדו למידה מקוונת. ד"ר רינת פניגר-שאל מבית הספר לטיפול באמצעות אומנויות וד"ר אלכסנדרה סעד  מהחוג לריפוי בעיסוק פרסמו טור בנושא  באתר MAKO. לדבריהן, "צריך לעסוק בחיבור בין המערכת הבית ספרית להורים. להזמין את ההורים לשיתוף פעולה ש"נכפה" עליהם. לפני שההורים ימהרו להוציא את תסכולם על מערכת החינוך, ושהמורים יביעו תסכולם מחוסר שיתוף הפעולה של ההורים, כדאי להשקיע מחשבה ומשאבים במשולש שנוצר לנוכח התקופה: תלמיד-מורה-הורה"

בחודשים הקרובים יתקיימו בחירות פנימיות לכלל מוסדות תנועת החמאס. ד"ר רונית מרזן עמיתת מחקר בקתדרת חייקין לגיאו-אסטרטגיה כתבה בנושא טור דעה שפורסם בעיתון הארץ.

"האונס הקבוצתי המזעזע באילת ומותו הטראגי של החייל במסיבת טבע, העלו מחדש את השאלה אם יש לחייב בפלילים את מי שנמנע מלדווח על פשע מתוכנן. על פניו, אין טבעי מהדרישה לדיווח, והיא משקפת ציפייה מוסרית ברורה. מכאן גם הרצון שאי־דיווח על פשע ילווה בסנקציה פלילית. אי־דיווח כמוהו כאי־מניעת הפשע, וכהשתמטות מחובה אזרחית ואנושית אלמנטרית", כתבו פרופ' דורון מנשה ותלמיד המחקר איל גרונר בטור דעה שפורסם בעיתון "ישראל היום".

ד"ר שרה שחף מהחוג לסיעוד התראיינה בנושא מחקרה שבדק עמדות הצוות המטפל בגישה פליטיבית (טיפול תומך) במחלות חשוכת מרפא,  בתכנית 60 החדש (32:10) ברדיו כאן. ד"ר שחף התייחסה לגישה הגורסת כי אין לדבר על המוות עם המטופלים ואמרה כי, אנשים בסוף חייהם רוצים לדבר על הסוף (המוות), וחשוב לבדוק מה הציפיות שלהם לסוף על מנת לסייע להם.

ד"ר פבל גולדשטיין מבית הספר לבריאות הציבור התראיין השבוע בתכניתם של אמילי עמרוסי ופרופ' יובל אלבשן בכאן רשת ב' על מחקרו החדש שמצא כי סנכרון בין רופא למטופל מקטין את רמת הכאב בטיפול ומעלה את רמת האמון ברופא.

 פרופ' מיכה פופר מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה התראיין בגלי צה"ל בתכנית פגישה אישית ושוחח בין היתר עם המראיינת טלי ליפקין שחק על מנהיגות ומנהיגים. לדבריו הדבר החשוב ביותר אצל מנהיגים הוא הרצון להשפיע. מנהיגים יש בכל הקשר ובכל תחום לכולם יש פוטנציאל פסיכולוגי מסוים וכולם רוצים להשפיע.

אוניברסיטת חיפה
מערך תהוד"ה - תקשורת הסברה ודוברות האוניברסיטה
לשאלות בירורים או כל דבר שלחו לנו מייל: dover@univ.haifa.ac.il
Twitter Youtube Instagram